האם בית ספר "סדברי וואלי" הינו "אנטי-אינטלקטואלי" ?
תירגום מאנגלית : איתן גרינברג
[ תוספות והערות המתרגם בסוגריים מרובעות; לשונות זכר ונקבה חלופיות לחלוטין ]
במבט ראשון נדמית השאלה הניצבת בראש חיבור זה כמגוכחת. הרי קירות בית הספר מכוסים כמעט כולם בספרים, מן המסד ועד הטפחות ; ספריה שלא היתה מביישת בתי ספר גדולים יותר מבית ספר סדברי וואלי ועתירי אמצעים יותר ממנו. הצוות תמיד היה מורכב מאנשים משכילים עם מגוון רחב של התעניינויות.
השיחות המתרחשות בבית הספר באופן חופשי בין ילדים לבין עצמם ובין ילדים למבוגרים, בכל הגילאים, מצטיינות לעיתים קרובות בעושר של תכנים, שפה קולחת ומגוון רחב של נושאים, ובית הספר ייצר ספרות עניפה, החוקרת את יסודותיו הפילוסופיים, יותר מכל בית ספר יחיד אחר. לכאורה, מי שתוהה האם למוסד זה יש ניחוח "אנטי – אינטלקטואלי" כנראה שאיננו יודע מי אנחנו ואיננו מודע כלל למה שאנו עושים כאן יום יום.
עם זאת, השאלה נשאלת לא מעט, ולו רק משום כך, עלינו לחקור מדוע היא מתעוררת כלל.
כפי שקורה לעיתים כה קרובות, ברגע שאנו בוחנים את העניין יותר מקרוב, מתגלים מספר מרכיבים משמעותיים, השופכים אור חדש הן על טבעו של בית הספר והן על העומד ביסוד השקפת העולם של השואלים.
בואו נסתכל על הה?קש?ר בו מתעורר הענין מלכתחילה. לעיתים קרובות, ההקשר הוא מצב, שבו נאמר להורים לילדים הרשומים בבית הספר, בדרך כלל על ידי ילדיהם הם, ולפעמים על ידי הורים אחרים, שבקשה לעזרה שהופנתה לאחד מחברי הצוות נענתה באדישות. הסיפור אותו שומעים ההורים, נשמע כמעט תמיד בסגנון הזה : " נגשתי לפלוני ( חבר צוות ) ואמרתי לו/לה שאני רוצה ללמוד מדעים. הוא/היא ענה לי ' את/ה לא ממש מעוניין/נת בזה' ולא עזר/ה לי". או שהמשפט האחרון עשוי להיות, " הוא/היא אמר/ה לי לשאול ספר מהספריה ולקרוא על מדעים". ישנם אין-ספור גיוUנים, הן בנוגע לנושא הלימוד והן לגבי התגובה הספציפית של חבר הצוות, אך בכולם רוח הדברים, זהה.
יתירה מזאת, כאשר ההורה מנסה לברר את הענין, תגובת בית הספר היא תמיד בתמיכה לאופן תגובתו של חבר/ת הצוות. תוך כדי העמקת הדיון בנושא , מגיעים בסופו של דבר ההורה ונציג בית הספר לשאלה מהי התענינות אמיתית, כלומר, מתי ביטויים של התעניינות צריכים לקבל מענה פעיל של הצוות, וכול?י . - נושאים שדנתי בהם באריכות בהזדמנויות אחרות.
עד לשלב זה, ההתעסקות היא בנושא הכללי יותר הנוגע לאופן שבה המבוגרים בבית הספר מתייחסים לבקשות של תלמידים. בשלב הזה צץ לעיתים קרובות אלמנט חדש . כך הוא מתגלע בדרך כלל.
ישנם כל מיני פעילויות בבית הספר שבהם חברי הצוות מ?תע?ר?ים תדיר עם התלמידים, אף שפעילויות אלה בודאי שאינן מבטאות התעניינויות עמוקות ורציניות של התלמידים. דוגמאות רבות עולות בדעתי : כל מיני פעולות בישול במטבח, בייחוד עם ילדים קטנים; פעילויות שונות בחדר האומנות מציור ופיסול, דרך קדרות ועד לתפירה ומלאכות אחרות; פעילויות בחוץ , כגון טיפוס על סלעים, סקי, טיולים בטבע. במצבים כאלה, נראה שהצוות מגיב במהירות אף לפניות סתמיות למדי של תלמידים, וייתכן ואפילו יוזם בעצמו את הפעילויות לפעמים !
מצד שני, כמעט שאין רואים מצב שכזה בתחומים החופפים לאלה של תוכנית הלימודים בבתי הספר מן הסוג הרגיל [ traditional more] . לחלק מן ההורים המשקיפים , נדמה כי בית הספר אומר :"בישול כן; מדעים לא. חריזת חרוזים כן; איות לא . סקי כן; חשבון לא." או, בהכללה: " אם תלמיד רוצה לבזבז את זמנו בפעילות בלתי-חיונית כלשהי, שאיננה מצריכה חשיבה מעמיקה , צוות בית הספר ימהר להיות מעורב; אם תלמיד רוצה לעשות לפיתוח גוף הידע שלו או יכולת החשיבה הבקורתית שלו ( מונח בו משתמשים תדיר בבתי הספר הנפוצים היום בכדי להצדיק את נושאי הלימוד הכלולים בתוכניות הלימודים שלהם ), או אז הוא יקבל יחס צונן למדי מן הצוות." המסקנה אליה מגיעים המשקיפים היא : לבית ספר סדברי וואלי יש נטייה אנטי-אינטלקטואלית.
הבה נתבונן יותר מקרוב במה שכאן קורה. אחד מן הדברים שממנו נהנים הילדים בסדברי וואלי הוא האפשרות הניתנת להם להתערIת [ interact ] עם מבוגרים כבני אדם, ולא כדמויות סמכות, או "מורים". הם נהנים מן השיחה, ההתערבבות, הידידות, ובאופן כללי מן ההזדמנות לנהל שיחות יום יומיות על חוויות חיים של אנשים מבוגרים מהם באוירה בלתי פורמאלית ובלתי מאיימת. תלמידים לשעבר זוכרים, גם לאחר עשרות שנים, כיצד אהבו פשוט להיות בקרבת מבוגרים עימם יכלו להתחבר [ מלשון חב?ר, ושמהם יכלו ללמוד כל מיני דברים שונים על החיים.
התלמידים והצוות בסדברי וואלי ע?רים מאד לחשיבות תפקידו זה של הצוות, והם נIצ?רים ומ?טפחים אותו .
רוב הזמן, הם מבלים זמן יחד בהוויה בלתי מובנית לחלוטין, יושבים להם בחדר התפירה, מנהלים שיחות חולין במרחב המרכזי, משחקים יחד בחוץ. הנגישות והזמינות היום יומית של הצוות היא שקיבלה לעיתים קרובות פרשנות מוטעה על ידי משקיפים מבחוץ שמצאה את ביטויה באמירות כגון : "הצוות לא עושה דבר חוץ מלהתבטל בצוותא" . פה ושם הושמעה בקורת כלפי הצוות, אפילו מפי אנשים בתוך קהילת בית הספר עצמה, על כך שהם מכלים את זמנם בשיחות חולין עם תלמידים ולכאורה " לא עושים כלום", אך רק לעיתים נדירות נשמעה בקורת זו מפי התלמידים עצמם.
עם זאת, לעיתים יוזמים התלמידים, או הצוות, מצבים מUב?נים אך נינוחים, בהם הם יכולים להתערIת זה בזה בחופשיות וגם ליהנות באותו הזמן. מצבים כאלה כמעט תמיד סובבים סביב פעילות שהינה נינוחה , מבדרת, וכייפית. תוך כדי פעילויות כאלה לומדים התלמידים והצוות להכיר זה את זה בצורה טובה למדי; למעשה, אחת המטרות העיקריות של פעילויות מתוכננות אלה הינה ליצור תפאורה טבעית לשהות ממושכת של התלמידים והצוות בצוותא, מבלי שתהיה נימה של מלאכותיות בסיטואציה.
וכך, קבוצה של תלמידים המבלה את הבוקר יחד עם חבר צוות, במטבח ומבשלים מנה זו או אחרת, עושים זאת במטרה מובהקת ליהנות מן החברותא, אף שהכנת המטעמים בהחלט רלוונטית להנאה הנגרמת בארוע עצמו. כאשר יוצאים לטיול הכולל לינה בחוץ, עומק האינראקציות גדל משמעותית. תמיד חוזרים האנשים מטיולים אלה עם תIבנות חדשות לגבי הרגשותיהם של הזולת ודרכי חשיבתם, ועושים צעדים כבירים קדימה ביכולתם להתמודד עם מצבים קבוצתיים מורכבים. זהו מניע חשוב העומד מאחורי השתוקקותם של התלמידים לצאת לטיולים כאלה, וזוהי גם אחת הסיבות שחברי הצוות נהנים מהם כל כך, על אף העבודה הרבה הכרוכה בהם.
אי אפשר להפריז בחשיבותם של ההזדמנויות להתערUת נינוחה הנוצרות במצבים אלה. בניגוד לרוב האינטראקציות שיש לילדים עם מבוגרים, יחסי ילדים – מבוגרים בסדברי וואלי נהיים עמוסים באסוסיציות חיוביות; התלמידים בסדברי וואלי לומדים כבר מגיל צעיר ביותר ליהנות משהותם עם מבוגרים, להרגיש אותה מידה של נינוחות בשימוש בהם כמקורות ידע וכמודלים לחיקוי כפי שהם מרגישים כלפי ילדים אחרים, ולבסס מערכות יחסים החובקות מספר דורות, ללא צללים מאיימים. הישגים אלה, לא זו בלבד שהם נשמרים לתלמידים לכל אורך חייהם, אלא הם גם משפיעים על האופן שבו יתייחסו תלמידים אלה אל ילדיהם בבוא הזמן, בהופכם למבוגרים בעצמם. ביצירת תשתית לנעימUת ביחסי ילדים-מבוגרים, סדברי וואלי תורם תרומה משמעותית לשבירת מעגל הפחד שבו נגועים רבים ממערכות היחסים הבין-דוריות.
ברם, הדרך היחידה בה תוכל השיטה להצליח תהיה אם בית הספר יימנע בקפדנות ממצבים מUב?נים המיוחסים במוחות הילדים עם הדרישות החברתיות הסטנדרטיות הנכפות עליהם בסביבות אחרות. על רקע החברה האמריקאית העכשווית, אין שום אפשרות לקיים אינטראקציה נינוחה בין ילדים למבוגרים הכוללת שיחה קלילה ותמימה על נושאים הכלולים בתכנית הלימודים של בתי הספר הנפוצים כיום. אין אפשרות לקיים התאספויות לא מחייבות המרפרפות להן סביב נושאים הקשורים למדע; עבור הילדים, מצבים אלה הופכים מיד להיות "שיעורי מדע" והמבוגר הופך להיות "המורה למדע". תוכן האינטראקציה עומד מיד להשוואה עם מה שעושים ילדים אחרים בבתי ספר אחרים, וכאשר מספרים הילדים להוריהם על הפעילויות, ההורים, שקיבלו אף הם את חינוכם בבתי ספר קונבנציונאליים, אינם יכולים להסתיר את רגשות ההקלה והאושר, במופגן או במאופק, על כך ש-"סוף סוף ילדנו עושה דבר מה אקדמי", או " סוף סוף ילדנו מעורב בלמידה אמיתית בסדברי וואלי". מרכז ההתמקדות ביחסי צוות-תלמידים עובר מהיבט של יחסי גומלין בין אדם לאדם לעבר היבט של יחסי גומלין בין תלמיד למורה, ועקב כך בית ספר סדברי וואלי נראה בכל זאת כמשתתף באותו משחק בסיסי כמו כל בתי הספר האחרים.
הדברים עשויים להיות מזיקים ביותר לאוירה ולתוצאות למענם נאבק בית הספר בעקשנות לאורך זמן כה רב. אין שום אפשרות שהצוות בסדברי וואלי יהיה מעוניין שבית הספר יקושר, אפילו באופן העקיף ביותר, עם הדעה, כי לתחומי הלימוד המועדפים כיום על ידי בתי ספר אחרים יש איזשהו ערך או משמעות מיוחדת בתוך כלל מרחב הנושאים בהם מוצאים ילדים או מבוגרים ענין ורצון להתעמקות. מסיבה זו, יותר מכל אחרת, מקפיד הצוות להמנע מלעודד כל איתות קל שבקלים מצד הילדים על רצונם להתעטף בחיבוק המרגיע של הנורמה הכללית ולאושש את בטחונם כי גם הם, איכשהו, בוחרים ב"מסלול הנכון".
[ משחק מילים במקור : are "taking" the right "courses" ]
לכן, בסיכומו של דבר, יהיה זה נכון יותר לומר, לדעתי, כי בית סדברי וואלי דבק בעקשנות בעמדה "אנטי- תכנית לימודים סטנדרטית", ואינו נותן עידוד מיוחד לתלמידים המדברים על "לקיחת" המקצועות הרגילים של בית ספר. אך על ידי עידודה של החלפת דעות חופשית ופתוחה בין מבוגרים לתלמידים בכל עת, בכל מיני צורות לא-פורמאליות, מזדמנות, ומUב?נות קלות, מטפח בית ספר סדברי וואלי רמת "אינטלקטואליזם" שאינה מצויה בדרך כלל אף לא בקרב בוגרי אוניברסיטה בימינו אנו. המילון מגדיר כך את המושג "אינטלקטואליזם" : "שימוש באינטלקט או יישומו". כפי שאנו מדגישים שוב ושוב בפרסומינו, האינטלקט פועל ומיושם במיטבו כאשר המניע להפעלתו הוא פנימי וכאשר הוא חופשי לשוטט לו ללא התייחסות ללחצים חיצוניים מגבילים. משימתינו העיקרית היתה, הינה, ותהיה לזמן מה, לקיים סביבה נקייה עד כמה שאפשר מלחצים חברתיים מכריעים, השואפים להעדפה של סוגים מסויימים של התעניינויות, הנתפסות כבעלות ערך, על פני אחרות, הנחשבות לפחותות ערך.
---------------------------------------------------------------------------------------------------------
התרגום בוצע ב- 11-2001